שלום כולם,

התיק האישי הקטנטן שאני רשאי לקחת אתי לחלל, קילו וחצי בסך הכול, כבר ארוז מזמן וממתין בסבלנות במקומו שבחללית. כל אחד מהפריטים שבתוכו – פעמון השלום היפני, התפילה בקובייה, ה-ננו-תנ"ך והסביבון - מסמל עבורי משהו. מייצג משהו. ייחודי בדרכו.

אבל הפריט הבא הוא המיוחד בין הייחודיים. והוא מזכרת לכאב, לידידות המופלאה שצמחה בינינו, אחים לקרב, והיתה לחברות נפש בין המשפחות, והוא מגלם את חלום הטיסה לחלל. מדובר בקובץ דפים מיומנו של אילן רמון. אותו יומן ששרד את התרסקות הקולומביה ונמצא אחרי כמה חודשים בביצות ביוסטון.

ומעשה שהיה כך היה: שבועות אחדים לאחר אסון הקולומביה, גילה גשש אינדיאני, שחיפש בטקסס אחר שרידי המעבורת, דפים מתפוררים בעברית. הסתבר שבאורח נס נמצאו שמונה עמודים מתוך יומן, בהם תיעד אילן את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. היומן שרד חום של 1,800 מעלות בזמן הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 ק"מ, והצליח להגיע לקרקע כמעט בשלום, כשהוא חרוך מעט.

שרידי היומן של אילן רמון ז"ל

האינדיאנים, כמו גם אנשי נאס"א, לא הצליחו להבין מה מכילים הדפים. אחד מחוקרי נאס"א ביקש להעביר את דפי היומן לרונה, ששהתה אז ביוסטון. רונה זיהתה מיד את כתב-ידו של אילן. עד אותו רגע לא ידעה שאילן כתב בחלל יומן אישי. הדפים שנמצאו שוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. על אחד מהדפים אילן כתב את מילות הקידוש לליל שבת, ואפילו ניקד את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן. ליומן הוא קרא בפשטות:

'יומן אסטרונאוט. אילן רמון'.

שרידי היומן של אילן רמון ז"ל - קידוש

שלכם, איתן