לוד - צלם: אלעד מלכה

עבורי, הטיסה לתחנת החלל הבינלאומית, היא עוד נדבך בשאיפה המקננת בי משחר נעוריי – לתרום ככל יכולתי ליצירת שלום עולמי. לצערי, הביטוי "שלום עולמי" נשחק, ויש האומרים שהפך לקלישאה. לא כך הדבר בבית בו אני גדלתי. אמי, אלמה, ניצולת שואה, עברה את שנות המלחמה במסתור. אבי, אהוד, יליד אינודונזיה ובעל אזרחות הולנדית, שירת ולחם כחייל הולנדי באינדונזיה, נפל בשבי היפני בשנת 1941 ושהה בו עד תום מלחמת העולם השניה ב 1945.

שניהם למדו אותי שעלינו – העם היהודי היושב בציון - להיות נחושים ונכונים להגן על עצמנו וללחום באויב בכל מחיר, ובה בעת לדעת לסלוח ולהכיל וגם לבקש סליחה אם צריך, ובעיקר – לראות בשאיפה הבלתי נלאית לשלום, תוך יצירת תנאים של שוויון, אחווה ושיתוף - מטרה נעלה.

היפנים היו לוחמים עזי נפש ואכזריים. די אם נזכיר את ההתקפה על הצי האמריקני בפרל הרבור * במלחמת העולם השניה. סופם – ששילמו מחיר כבד מנשוא בדמות פצצות אטום שהטילו האמריקנים על הערים הירושימה ונגסקי. אך כתום המלחמה הרעה ההיא, העדיפה יפן להתפייס עם העולם המערבי. כסמל של רצון טוב לשלום ולאחווה בין העמים, יצרו את "פעמון השלום", שנוצק מהתכת מטבעות אשר נאספו מידי נציגים של 60 אומות. על גביו מוטבעות ביפנית המלים "יחי שלום עולמי מלא" (世界絶対平和萬歳), והוא נתרם לאו"ם כבר ב 1954.

דגם של הפעמון נמצא כיום בכ 20 מדינות ברחבי העולם וביניהן ישראל. בדצמבר 2017 הבאנו את פעמון השלום לעיר לוד. ולא בכדי נבחרה לוד, אלא במטרה לחזק את הפוטנציאל הטמון בה, ולהפוך אותה למבשרת האחווה בין בני קהילות ודתות שונות, לטובת כלל האזרחים באשר הם.

פעמון השלום - מקור: דף הפייסבוק של שגרירות יפן בישראל

בטיסות גובה רב, צפיתי הרחק מעבר לגבולות המדינה, מדבריות רחבות, הרים גבוהים ומושלגים, מקומות שמעוררים את הסקרנות לטייל בהם. בטיסה מעל מרכז הארץ ניתן לראות במבט אחד ארבעה ערי בירה בירות, דמשק, עמן וכמובן ירושלים.

בטיסתי לתחנת החלל הבינלאומית, אקח אתי דגם מוקטן של הפעמון, שהודפס במדפסת תלת מימד בארץ. ובכך, סמל של אחווה ושלום בינלאומי, יונח בתחנת החלל הבינלאומית, שתהליך בנייתה בישר את התייצבות שיתוף הפעולה בין המעצמות, ברית המועצות (כיום רוסיה) לבין ארה"ב ובשיתוף יפן ומדינות אירופאיות. וכך ניתן לראות תחנת שחלקיה יוצרו ונבנו בארצות שונות, וחברו זה לזה לכדי פאזל של שילוב ידיים בחלל.

והדגם הקטן של פעמון השלום, בתוך המערכת המעופפת, המופלאה, ידנדן לו ובנחת יכריז: "יחי שלום עולמי מלא". וזוהי ברכתי לכולנו בערב ראש השנה תשפ"ב.

*

במתקפת פתע של האימפריה היפנית על הבסיס האמריקאי בפרל הארבור שבהוואי, בבוקר יום ראשון, 7 בדצמבר 1941 (מלחמת העולם השנייה), איבדה ארצות הברית 12 ספינות מלחמה, 188 מטוסים ו־2,459 חיילים ואזרחים. התקפה זו נצרבה בתודעה האמריקאית כאירוע של קלון לאומי, והיא שגרמה לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, עד לכניעת האימפריה היפנית, לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי.